לדלג לתוכן

ממשלת ישראל השביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השביעית
ממשלת ישראל השביעית בראשות דוד בן-גוריון בבית הנשיא יצחק בן-צבי. עומדים משמאל לימין: שר החינוך זלמן ארן, שר החקלאות קדיש לוז, שר בלי תיק פרץ נפתלי, שר האוצר לוי אשכול, שר המשפטים פנחס רוזן, שר הפיתוח מרדכי בנטוב, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, נשיא המדינה יצחק בן-צבי, שר החוץ משה שרת, שר הבריאות ישראל ברזילי, שר הפנים ישראל בר יהודה, שרת העבודה גולדה מאיר, שר הדתות והסעד משה שפירא, שר הדואר יוסף בורג ושר המשטרה בכור שלום שטרית
מידע כללי
3 בנובמבר 19557 בינואר 1958 (שנתיים)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה דוד בן-גוריון
מפלגה שולטת מפא"י
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השישית
הקבינט הבא ממשלת ישראל השמינית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ממשלת ישראל השביעית לפני בית המוסדות הלאומיים, נובמבר 1955[א]

ממשלת ישראל השביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-3 בנובמבר 1955 עד 7 בינואר 1958, והושבעה עם היבחרה של הכנסת השלישית.

תוצאות הבחירות לכנסת השלישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
מפא"י דוד בן-גוריון 40 274,735 32.2% קואליציה
חרות מנחם בגין 15 107,190 12.6% אופוזיציה
הציונים הכלליים 13 87,099 10.2% אופוזיציה
חזית דתית לאומית משה שפירא 11 77,936 9.1% קואליציה
אחדות העבודה-פועלי ציון יצחק טבנקין 10 69,475 8.2% קואליציה
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 9 62,401 7.3% קואליציה
חזית דתית תורתית 6 39,836 4.7% אופוזיציה
מק"י שמואל מיקוניס 6 38,492 4.5% אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 5 37,661 4.4% קואליציה
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל סיף-אלדין אל-זועבי 2 15,475 1.8% קואליציה
קידמה ועבודה סאלח-חסן ח'ניפס 2 12,511 1.5% קואליציה
חקלאות ופיתוח פארס חמדאן 1 9,791 1.1% קואליציה

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת השלישית הקים בן-גוריון ממשלה שנתמכה על ידי קואליציה של שכללה את המפלגות מפא"י, החזית הדתית הלאומית, מפ"ם, אחדות העבודה, והמפלגות הערביות. סך הכל תמכו בממשלה 80 חברי כנסת.

הממשלה כללה 10 שרים ממשיכים ו-7 שרים חדשים, מתוכם שר אחד נוסף במהלך כהונת הממשלה. הממשיכים היו: בן-גוריון, אשכול, בורד, שפירא, שרת (כהונה חלקית), מאיר, ארן, שטרית, רוזן, נפתלי. החדשים היו: מרדכי בן טוב, ישראל ברזילי, ישראל בר יהודה, משה כרמל, פנחס ספיר, קדיש לוז,

במהלך כהונת הממשלה אילץ בן-גוריון את שרת להתפטר מתפקידו, העביר את תיק החוץ לגולדה מאיר ומינה את מרדכי נמיר כשר העבודה.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חילוקי הדעות המדיניים והאישיים בין דוד בן-גוריון למשה שרת גרמו להדחת שרת מהממשלה ב-19 ביוני 1956, ומינוי גולדה מאיר לשרת החוץ במקומו.[1] באוקטובר 1956 הגיע בן-גוריון להסכם עם צרפת ובריטניה על שיתוף פעולה במבצע צבאי נגד מצרים (מבצע קדש), לאחר שזו סגרה את מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים. במהלך המבצע כבש צה"ל את חצי האי סיני. זמן לא רב לאחר מכן נאלצה הממשלה בראשותו להחזיר את סיני בלחץ ממשלת ארצות הברית.

ב-31 בדצמבר 1957 הגיש ראש הממשלה בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן-צבי, לאחר ששרי אחדות העבודה סירבו לדרישתו שיתפטרו מתפקידם בממשלה. הגורם למשבר היה חשיפת כוונת הממשלה לשלוח את הרמטכ"ל משה דיין למה שהוגדר כ"שליחות ביטחונית סודית" בגרמניה המערבית, דבר שהוביל לביטול השליחות.[2][3] בהמשך נחשף, שמטרת השליחות הייתה שיחות על רכישת נשק מגרמניה המערבית.

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 40 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החוץ,
משרד העבודה, משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות, משרד המסחר והתעשייה,
משרד המשטרה, שר בלי תיק
3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958
הפועל המזרחי-המזרחי 11 משרד הדואר, משרד הדתות,
משרד הסעד
משרד הדתות,
משרד החינוך והתרבות
3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958
אחדות העבודה-פועלי ציון 10 משרד הפנים, משרד התחבורה משרד החקלאות 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958
מפ"ם 9 משרד הבריאות, משרד הפיתוח 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958
המפלגה הפרוגרסיבית 5 משרד המשפטים 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958
רשימה דמוקרטית
לערביי ישראל
2 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
קידמה ועבודה 2 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה:

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 16 שרים לכל אורך כהונתה. פנים חדשות בממשלה, בעת השבעתה, היו ארבעת שרי השמאל מטעם מפ"ם ואחדות העבודה-פועלי ציון, וכן פנחס ספיר וקדיש לוז מטעם מפא"י שהחליפו את דב יוסף ובן-ציון דינור. בהמשך הצטרף גם מרדכי נמיר במקום משה שרת.

מפא"י הפועל המזרחי-המזרחי אחדות העבודה - פועלי ציון מפ"ם המפלגה הפרוגרסיבית
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השביעית
י"ח בחשוון ה'תשט"ז - ט"ו בטבת התשי"ח | 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הביטחון
משרד האוצר לוי אשכול מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הבריאות ישראל ברזילי מפ"ם 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הדואר יוסף בורג הפועל המזרחי-המזרחי 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הדתות משה שפירא הפועל המזרחי-המזרחי 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הסעד
משרד החוץ משה שרת מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 19 ביוני 1956
גולדה מאיר מפא"י 19 ביוני 1956 - 7 בינואר 1958
משרד החינוך והתרבות זלמן ארן מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד החקלאות קדיש לוז מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד המסחר והתעשייה פנחס ספיר מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד המשטרה בכור-שלום שטרית מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד המשפטים פנחס רוזן המפלגה הפרוגרסיבית 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד העבודה גולדה מאיר מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 19 ביוני 1956
מרדכי נמיר מפא"י 19 ביוני 1956 - 7 בינואר 1956
משרד הפיתוח מרדכי בנטוב מפ"ם 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הפנים ישראל בר-יהודה אחדות העבודה - פועלי ציון 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד התחבורה משה כרמל אחדות העבודה - פועלי ציון 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
ללא תיק פרץ נפתלי מפא"י 3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958
סגני השרים
משרד הדתות זרח ורהפטיג הפועל המזרחי-המזרחי 9 בינואר 1956 - 7 בינואר 1958
משרד החינוך והתרבות משה אונא הפועל המזרחי-המזרחי 22 במרץ 1956 - 31 בדצמבר 1957
עמי אסף מפא"י 11 ביוני 1956 - 7 בינואר 1958
משרד החקלאות זאב צור אחדות העבודה - פועלי ציון 5 בדצמבר 1955 - 7 בינואר 1958
משרד הסעד ישראל שלמה בן-מאיר הפועל המזרחי-המזרחי 20 בדצמבר 1955 - 7 בינואר 1958

חילופי שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
משה שרת מפא"י משרד החוץ התפטרות 19 ביוני 1956 גולדה מאיר מפא"י 19 ביוני 1956
גולדה מאיר מפא"י משרד העבודה מונתה לשרת החוץ 19 ביוני 1956 מרדכי נמיר מפא"י 19 ביוני 1956

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מימין לשמאל: בראש דוד בן-גוריון בלבוש כמעט-צבאי. לידו מרדכי בנטוב. מאחור נראים ישראל ברזילי וגולדה מאיר. הזוג הבא הם פרץ נפתלי ולשמאלו חיים משה שפירא. מאחוריהם בכור שטרית ולוי אשכול. אחרונים: פנחס רוזן, ישראל בר-יהודה ומשה שרת.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל השישית
יוני 1955 – נובמבר 1955
ממשלת ישראל השביעית
3 בנובמבר 19557 בינואר 1958
הבא:
ממשלת ישראל השמינית
1958–1959